דטרויט פיסטונס (14 – 14) 104 – מילווקי באקס (20 – 9) 107
זה בדיוק סוג המשחקים אותם מילווקי עד כה העונה הפסידה יותר משניצחה –
משחקי חוץ מול קבוצה חלשה על הנייר, משחקים שמתקרבים לשוויון בדקות האחרונות, דקות אותן מילווקי לא הצליחו לסיים כראוי.
נראה היה שהלילה שוב מילווקי בדרכם לירות לעצמם ברגל, כאשר יתרון בן 15 נק', 3 דקות לסיום הרבע השלישי, נעלם כלא היה, והבאקס מצאו עצמם בפיגור בן 3 נק', 4 דקות לתוך הרבע האחרון.
הלילה, יאניס שיחק ברמה כזו, שהפיסטונס לא יכלו לנצל את חוסר הריכוז של הבאקס –
7 נק' רצופות שלו בשלהי הרבע האחרון, מול נק' בודדת מהעונשין של הפיסטונס, הפכו יתרון בן נקודה אחת בלבד, ליתרון בן 7 נק', יתרון אותו הפיסטונס לא יכלו למחוק.
יאניס בעוד לילה של דומיננטיות בצבע סיים את המשחק עם 32 נק', 15 מ-21 מהשדה (15 מ-18 מטווח 2 הנק'), לצד 12 רב' ו-5 אס'.
בלילה אותו גריפין ודראמונד מסיים עם 29 נק' משותפות ב-8 מ-25 מהשדה (19 נק', 10 רב', 11 אס' לגריפין. 10 נק', 14 רב' לדראמונד), לדטרויט לא באמת היה סיכוי.
מידלטון (22 נק'), ובלדסאו (17 נק', 9 אס') בלטו לצדו של יאניס הלילה.
בולוק (24 נק', 5 שלשות) וסטנלי ג'ונסון (20 נק', 4 שלשות) היו השחקנים הבולטים בדטרויט לצדו של גריפין.

ניו יורק ניקס (9 – 23) 110 – פיניקס סאנס (7 – 24) 128
לסאנס חסר רכז דומיננטי כמו אוויר לנשימה.
הם ניסו לפתוח עם אוקובו, אבל הוא בוסרי יותר מבננה ירוקה, קשה כמו אבן, והוא נשלח לג'י ליג להבשיל.
הם ניסו את כנען, אבל הוא שוחרר כלאחר כבוד, ואולי יתמזל מזלו למצוא קבוצה בליגת העל שבארצנו הקטנטונת.
הם ניסו את בוקר, אבל הוא, מוכשר ככל שיהיה, הוא לא רכז. בוקר אוהב, רוצה, שואף, ומחפש בכל רגע נתון, לזרוק לסל.
זה אחלה כאשר זה במסגרת כדורסל קבוצתי ובוקר לא צריך לנהל את המשחק,
זה הירו בול מעצבן כאשר לבוקר יש בלעדיות על ניהול המשחק.
אז כיום הפשרה היא שמלטון הוא הרכז הפותח. והוא עושה עבודה לא רעה. כזו ששווה מקום ארוך טווח ב-NBA כרכז מחליף (לא רע לשחקן סיבוב שני בדראפט).
הלילה מי שנכנס לנעלי הרכז, ולרגע גרם לקבוצה להיראות כמו קבוצה, זה ג'מאל קראופורד הוותיק.
קראופורד הגיע לקבוצה על תקן שחקן וותיק שייתן דקות "בוקריות" מהספסל,
אבל הוא לאחרונה הפך לחלק בלתי נפרד מניהול המשחק של הסאנס.
14 אסיסטים היו לו הלילה, אחרי שב-2 המשחקים הקודמים היו לו 7 ו-5 אס'. גם ב-2 משחקים אלו, הסאנס ניצחו.
במשך 2.5 רבעים הלילה, זה היה צמוד למדי. אף אחת מ-2 הקבוצות לא מצליחה לפתוח פער של יותר מ-10 נק'.
6 דקות לסיום הרבע השלישי, הניקס הובילו בהפרש בן 5 נק'. ריצה של הסאנס בדקות מצוינות של הספסל, הפכו את הפיגור בן 5 הנקודות ליתרון בן 17 נק' בסיומו, ואת הרבע האחרון לזמן זבל.
בוקר (38 נק'), וורן (26 נק'), ואייטון (21 נק', 13 רב'), היו הקלעים הבולטים בשורות הסאנס במשחק.
מודיאיי (32 נק', 6 רב', 6 אס') היה שחקן הניקס הבולט הלילה.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (19 – 10) 121 – שיקגו בולס (7 – 24) 96
ב-2 מילים:
לא כוחות.
כאשר הת'אנדר משחקים כדורסל כזה, קשה מאוד לנצח אותם. בטוח שביום בו המשחק מתנהל באוקלהומה סיטי.
הלב של כדורסל הת'אנדר השנה זו ההגנה. זו קבוצה שגורמת להמון איבודי כדור, שמנצלת את אותם איבודים בשביל לרוץ ולהשיג סלים קלים.
הבולס, הם היו בתמונת המשחק במשך 6 דקות תמימות, והם אפילו הובילו בהפרש בן 6 נק'.
עד לסיומו של הרבע הת'אנדר כבר השתלטו על המשחק, כאשר יתרון בן 12 נק' ברבע הראשון, הופך ליתרון בן 20 נק' במחצית, שהופך את כל המחצית השנייה לזמן זבל ארוך ומתמשך (20 – 30 הפרש במשך כך המחצית השנייה).
ג'ורג' (24 נק', 8 רב', 4 אס', 3 חטיפות), אדאמס (19 נק', 8 רב', 3 חטיפות), וראסל ווסטברוק (13 נק', 16 רב', 11 אס', 5 חטיפות) הובילו את הת'אנדר לניצחון הלילה.
מרקאנן (16 נק', 15 רב'), ופורטיס (16 נק') היו קלעי הבולס הבולטים במשחק.

יוסטון רוקטס (15 – 14) 102 – יוטה ג'אז (14 – 17) 97
יוסטון לא משחקים טוב העונה.
אבל הארדן, כן.
דקה וחצי לסיום, והתוצאה במשחק היא שוויון 94.
8 נק' של הארדן בדקה וחצי האחרונות, הספיקו ליוסטון לנצח משחק קשה.
2 סטפ באק מהשלוש, ועוד 2 קליעות עונשין, נתנו ליוסטון מרווח נשימה מספק בשביל לנצח את המשחק הקריטי עבורם, בניסיון לתפוס מקום בפלייאוף המערבי.
2 הקבוצות שיחקו כדורסל מכוער הלילה, כאשר יוטה מסיימים את המשחק עם 39% מהשדה, העוד שיוסטון מסתפקים ה-37% "מרשימים" משלהם.
למזלם של יוסטון, יש להם את הארדן. והוא, משחק בכושר של MVP לאחרונה.
אחרי טריפל דאבל של 50 נק', ועוד טריפל דאבל של 30 נק', הלילה הוא הסתפק במשחק שיגרתי של 47 נק', 6 רב', 5 אס', 5 חטיפות, ו-2 סלי קלאצ' אדירים בדקה וחצי האחרונות.
הבא בתור אחריו ברשימת קלעי יוסטון היה טאקר עם 16 נק', כאשר מלבד ה-2, רק פול (11 נק') וגורדון (12 נק') מסיימים בדאבל פיגרס.
מיצ'ל (23 נק', 8 רב', 5 אס'), וגובר (18 נק', 13 רב', 4 אס', 3 גגות), היו קלעי יוטה הבולטים במשחק.

מינסוטה טימברוולבס (14 – 16) 132 – סקרמנטו קינגס (16 – 14) 105
6 דקות בתוך הרבע הראשון, כאשר הקינגס בפיגור בן 11 נק', מאמן הקינגס זיהה שהלילה זה לא המשחק שלו. העייפות מהמשחק המותח אתמול בלילה הייתה בולטת –
הוא הוציא את פוקס, בייליצה, וקאולי סטיין מהמשחק, והעלה את הספסל.
3 הפותחים של הקיגס לא חזרו לשחק עד לסיומו של המשחק, בלילה בו היה ברור שזה לא של הקינגס לקחת.
11 הפרש הפכו ל-15 בסיומו של הרבע הראשון.
15 הפרש הפכו ל-31 במהלך הרבע השני. כל שנותר מהמשחק זה זמן זבל ששוחק עד לבאזר.
9 משחקני מינסוטה סיימו את המשחק בדאבל פיגרס, כאשר וויגינס (17 נק'), ג'נג (15 נק'), וטאונס (14 נק', 14 רב') הם הבולטים ביניהם.
הילד (21 נק'. 16 מהם ברבע הראשון) היה הקלע הבולט של סקרמנטו הלילה.

סן אנטוניו ספרס (16 – 15) 123 – פילדלפיה סיקסרס (20 – 12) 96
באטלר חזר לשורות הסיקסרס הלילה, זה לא ממש עזר לבעיות הקבוצה במשחקי החוץ.
ברבע הראשון, הסיקסרס עדיין היו במשחק. הם הובילו ביתרון קטן במשך כל הרבע הראשון,
ובתחילת הרבע השני.
זו הייתה ההגנה של הספרס ברבעים השני והשלישי שסתמה את הגולל על המשחק.
הם השאירו את הסיקסרס על 17 נק' ברבע השני, ו-22 נק' ברבע השלישי, כאשר במהלך 2 רבעים אלו הספרס מצדם קולעים 64 נק'.
כאשר הפער צמח ל-29 נק' הפרש במהלך הרבע השלישי, זה נהיה ברור שכל מה שנותר לעשות עד לבאזר, זה לשרוף את זמן הזבל שנותר.
גיי (21 נק'), אלדרידג' (20 נק', 10 רב', 3 גגות), ודרוזן (20 נק', 6 רב', 7 אס') בלטו בשורות הספרס הלילה.
סימונס ורדיק (16 נק' כל אחד) היו קלעי הסיקסרס הבולטים במשחק.

גולדן סטייט ווריורס (21 – 10) 110 – ממפיס גריזליס (16 – 14) 93
לא כוחות.
אם ברבע הראשון ממפיס עוד פלרטטו עם הרעיון של "הפתעה" (30 – 22 לגולדן סטייט ברבע),
אז ברבע השני גולדן סטייט המשיכו עם המכבש ההתקפי שלהם, וממפיס נותרו מאחור.
תוצאה של 61 – 38 לגולדן סטייט במחצית סימנה 24 דקות של זמן זבל, דקות אותן הקבוצות העבירו עד לבאזר –
גולדן סטייט הורידו את הרגל מדוושת הגז, אבל בשום שלב ממפיס לא היו באמת בתמונת הסיכויים של המשחק (12 הפרש, זה הכי קרוב שממפיס הגיעו).
דוראנט (23 נק'), וקרי (20 נק'), היו קלעי גולדן סטייט הבולטים במשחק.
כספי עם 21 דקות טובות מהספסל היה הקלע המוביל בשורות ממפיס במשחק –
הוא סיים את הלילה עם 20 נק', 6 רב', 8 מ-10 מהשדה.

לוס אנג'לס קליפרס (17 – 13) 127 – פורטלנד טריילבלייזרס (17 – 13) 131
ליליארד, כן שיחק הלילה. אבל זה היה מקולם שנתן את הטון בתחילתו של המשחק –
מחצית ראשונה מצוינת של מקולם (15 נק' במחצית) עזרה לפורטלנד לפתוח הפרש שכבר הגיע ל-15 במהלך הרבע הראשון.
דקות מצוינות של ספסל הקליפרס בראשות הראל, לצד דקות טובות של האריס, שממשיך בקמפיין ה-"אני שווה מקס" (19 נק' במחצית הראשונה) מחקו את כל היתרון של פורטלנד, ושלחו את הקבוצות למחצית בתוצאה 60 – 58 לטובת הקליפרס.
במחצית השנייה, המטוטלת המשיכה את מהלכה. לקח ליתרון של 5 לקליפרס, 2 דקות לתוך הרבע, 4 דקות בדיוק בשביל להיעלם, ולהפוך ליתרון בן 10 נק' לזכות פורטלנד, כאשר הפעם זה לילארד שמוביל את ריצת הטריילבלייזרס.
הרבעים השלישי והרביעי התאפיינו בניסיונות של הקליפרס לחזר למשחק, כאשר פורטלנד כבר עולים ל-15 הפרש, והקליפרס מורידים ל-8, ואז שוב פורטלנד עולים להפרש דו ספרתי.
אבל אלו הקליפרס, ופורטלנד. משחק צמוד עד לסיום, זה ב-DNA שלהם.
2 קלעות עונשין מוצלחות של האריס, 45 שניות לסיום, צמצמו את ההפרש ל-2 בלבד,
מקולם עם סל קלאצ' ענקי, העלה את ההפרש ל-4, 30 שניות לסיום.
נגמר?
לא אם שואלים את גלינארי. שלשה שלו הורידה את ההפרש לנק' אחת בלבד, כאשר השעון מראה 18.8 שניות.
אותם שניות אחרונות שנותרו, נמשכו דקות ארוכות, כאשר פורטלנד צולחת את מצעד זריקות העונשין, ואחרי מאבק עיקש, מצליחה לזכות בניצחון חוץ חשוב.
לילארד סיים משחק נהדר עם 39 נק', 9 מ-11 מהשלוש, ו-6 אסיסטים, כאשר לצדו בלטו מקולם עם 27 נק', ונורקיץ' עם 20.
בשורות הקליפרס השחקנים הבולטים היו האריס (39 נק', 11 רב', 15 מ-22 מהשדה), ושיי גילג'וס אלכסנדר עם 24 נק'.
הראל (15 נק', 6 רב', 4 אסיסטים מהספסל) הורחק במהלך הרבע האחרון אחרי שנשרקה לחובתו פליגרנט 2.